בסופו של דבר הכל מתחיל בחינוך – גם הנדל"ן

מבוא

בואו נדבר רגע על ילדים וחינוך –  בינינו, זה הנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות של כל משפחה בישראל, משום שזו הדרך הטובה ביותר להבטיח את עתידם של ילדינו. נושא החינוך הוא גם אחד המשפיעים ביותר בתחום הנדל"ן. בסקרים רבים שנערכו בנושא, זהו אחד משלושת הגורמים המשפיעים ביותר בבחירת דירה, לצד נגישות ומיקום.

"איכותה של מערכת החינוך, המגוון שהיא מציעה לילדים מגיל 3 ועד 18 ומערכות החינוך המשלימות משפיעות באופן ניכר על השיקולים ברכישת דירה. אנחנו רואים לא פעם קשר ישיר בין איכות מערכת החינוך והדירוג של בתי הספר ובין מחירי הנדל"ן באזור, הן בפריסה ארצית והן בפריסה מקומית, כלומר בתוך הערים ושכונות המגורים", אומר אוהד דנוס – מומחה לנדל"ן ונשיא לשכת שמאי המקרקעין היוצא. "אי אפשר להתעלם מהקשר שבין חוזקן של הרשויות המקומיות והיכולת שלהן להשפיע על איכות החינוך, מבני מוסדות החינוך ומערכות החינוך המשלימות. לכן, אותן ערים ישתמשו בחוסנן הכלכלי, כמו גם בדירוג מערכת החינוך בעיר ככלי שיווקי ממדרגה ראשונה. בתוך הערים עצמן, אנו עדים לא פעם למעבר של משפחה, הן באמצעות רכישת דירה והן באמצעות שכירות, לאזורי הרישום של בתי הספר הנחשקים על מנת לכלול את ילדיהם בבתי הספר המצטיינים".

איכות החינוך תלויה בחוסן הכלכלי העירוני

אז איך נוצר הקשר שבין חינוך לחוסן כלכלי של הרשות? הסכום שיושקע בחינוך של כל תלמיד בארץ הוא סך ההשקעה של משרד החינוך, בתוספת השקעה של הרשות המקומית. כלומר, רשות מקומית עשירה, דוגמת תל אביב, תוכל להשקיע הרבה יותר בכל תלמיד שלה, מאשר ערים שכנות, כמו גבעתיים, חולון והרצליה. לפי נתונים המתפרסמים מעת לעת, תל אביב משקיעה מידי שנה כ-6,700 שקלים בכל תושב, פער של 600 שקלים ויותר מהעיר השנייה בדירוג: רעננה, עם 6,170 שקלים לכל תושב.

נתוני ההשקעה בחינוך

משרד החינוך פרסם לאחרונה את כל נתוני ההשקעה בחינוך, לפי ערים ומוסדות ובחינה של הנתונים של תל אביב, מראה לאן הולך הכסף: העיריה משקיעה בתלמיד בית ספר יסודי 15 אלף שקלים, לעומת 14 אלף בממוצע ארצי, כ-19 אלף שקלים בתלמידי חטיבות הביניים ו-25 אלף שקלים בתלמיד בתיכון. הצפיפות בכיתות גם היא מתחת לממוצע הארצי ולצד כל אלה, לרשות התלמידים בתל אביב עומד מגוון עצום של שיטות הוראה, מסגרות חינוך, בגרויות וכולי. אין ספק כי כל אלה אפשריים בתל אביב בשל עושרה של העיר וההכנסות שלה מארנונה ומעסקים בעיר.

חני אפרת, ילידת השרון, שמתגוררת עם משפחתה בתל אביב, מסבירה איך כל זה משפיע על קבלת ההחלטות שלה: "שנישאנו והחלטנו להקים משפחה עלתה השאלה היכן לגור, בחרנו להישאר בתל אביב למרות שמצבנו הכלכלי אפשר להתגורר בבית פרטי במושב בשרון. הבחירה בתל אביב נבעה מהזכרון שלי בתור ילדה בבית ספר אזורי, שגם כללה המון נסיעות, וגם די הגבילה אותי בתחומים בהם רציתי להרחיב וללמוד. בתל אביב יש לנו מגוון עצום של בתי ספר, הילדים שלי נהנים ממערכות לימודים שהם רוצים ושאני מגיעה לבית הספר, אני רואה את ההשקעה בכל פינה – פיזית וחינוכית".

מתוך פרויקט מגדלי גינדי TLV

תפיסה חינוכית עתידנית בלב תל אביב

מי שעבר ברחוב חשמונאים לאחרונה, הופתע לגלות את השלט של בית הספר גבעון, בצמוד לקניון TLV. מדובר בבית ספר המהווה חלק בלתי נפרד מהמכלול הקהילתי והחינוכי שהוקם בפרויקט, וכולל גנים עירוניים וחיבור למרכז הקהילתי של עיריית תל אביב. בית הספר נפתח בשנת הלימודים 2018 והוא במתכונת של בית ספר צומח. בית הספק כולל 2,600 מ"ר ובנוי בשילוב טכנולוגיות בניה מתקדמות, מערכות מחשוב ותקשורת המעניקות לילדים את הכלים הדרושים לעולם הדיגיטלי, חצרות ומרפסות פנימיות ואפילו גינה אקולוגית בגג המבנה, המשמשת את התלמידים בהפסקות ובשיעורים.

בית הספר משמש את דיירי הפרויקט

בית הספר משמש את דיירי הפרויקט, כמו גם את תושבי הרחובות הסמוכים לו ומאפשר לראשונה בתל אביב רצף חינוכי, מגיל הגן ועד ליציאה לחטיבה, תוך חיבור מידי למרכז קהילתי ובו מתקני ספורט, בריכה ואפילו ג'ימבורי. דבר המאפשר למשפחות המתגוררות בפרויקט GINDI TLV לבלות במתחם את מרבית שעות היום ולנוע בין הפעילויות השונות: בית – מערכת חינוך – פארק ומרכז קהילתי ברגל, בתוך סביבה מוכרת ומוגנת ומבלי לחצות כביש אחד.

תפיסה קהילתית במרחב

"מאז שנפתח בית הספר, אנחנו רואים התעניינות הולכת וגוברת מקרב משפחות שמבינות את הערך הקהילתי והחינוכי שהפרויקט מצטיין בו", אומר בועז הראל, סמנכ"ל מכירות במגדלי גינדי ת"א, ומוסיף: מדובר לא רק בעליונות חינוכית ממנה נהנה לב העיר, אלא גם מתפיסה קהילתית במרחב המייצרת למשפחות ראש שקט, מאפשרת לדור הצעיר לקבל את כל מה שהוא צריך כדי לבנות עתיד מבטיח, ולהורים לבלות זמן איכותי ומשמעותי עם ילדיהם".