חיים בפקק: יותר ישראלים בוחרים לעזוב את הפריפריה לטובת מגורים בתל אביב בשל הפקקים

מצוקת הפקקים היא אחת המצוקות המדוברות של השנים האחרונות. כתבות נכתבו עליה, אייטמים בחדשות הוקדשו לה, ועדיין נדמה שנותרנו ללא מענה, אלא לצאת מוקדם יותר ויותר מהבית. למעשה, על פי סקר מדדי איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לשנה, בשנת 2018, לכ-46% מהישראלים זמן ומשך ההגעה לעבודה הפריעו, ופגעו משמעותית באיכות חייהם.

הנתון הזה מאמיר ככל שחולף הזמן בו הישראלים נאלצים לבלות בכבישים מדי בוקר. וכך, איכות חייהם של כ-64% מהישראלים שזמן ההגעה לעבודתם עולה על חצי שעה נפגעה מכך, וכשזה מגיע למי שנאלץ לנדוד בדרכים מעל לשעה וחצי בדרך לעבודה – הנתונים כבר קופצים משמעותית, עם כ-75% מהישראלים שהעידו שזמן ההגעה של מעל לשעה וחצי לכל כיוון אכן מפריע להם, ופוגע באיכות חייהם. 

תקועים בדרכים

הנתונים שעולים מסקר הלמ"ס לא מנותקים מהמציאות. זמן ההגעה לעבודה של כ-37% מהמועסקים בישראל בני העשרים ומעלה אכן עולה על חצי שעה, ול-26% מהישראלים נדרשות בין רבע שעה לחצי שעת נסיעה עד להגעה לעבודה. זאת בין השאר מפני שהעומס בכבישי ישראל אדיר, ועולה על הממוצע העולמי. בשנת 2019 העומס בכבישים נאמד בקרוב לכ-3,000 מכוניות לק"מ – נתון שמהווה פי 3.5 מהממוצע הנהוג במדינות ה-OECD. בנוסף, אותו עומס של מכוניות בכבישים גדל בקצב של 2.5% בשנה – אל מול גידול של 1% בלבד במספר הכבישים שיכולים להכיל אותו.

ככל שמתרחקים מהמרכזים העסקיים, בדגש על תל אביב – כך חוסר שביעות הרצון עולה. בהקשר הזה ניתן לראות כי שיעור תושבי העיר רחובות שמשך הגעתם לעבודה עולה על חצי שעה עומד על כ-50%, נתון כמעט כפול מהשיעור המקביל בקרב תושבי תל אביב-יפו. מבדיקה אחרת שנערכה במהלך שנת 2019 עלה כי בעוד זמן ההגעה ממודיעין לשדרות רוטשילד בתל אביב עומד בשגרה על כ-28 דקות נסיעה – בבקרים ובשעות העומס הוא כבר קופץ לכ-51 דקות. הדבר דומה גם כשמגיעים מרעננה למגדלי עזריאלי בתל אביב, שם זמן ההגעה בשגרה עומד על כ-17 דקות, ואילו בבקרים הוא יותר ממוכפל ועומד על כ-56 דקות נסיעה מדיי בוקר, עם שהייה של כ-39 דקות בפקק.

עוברים למגורים בתל אביב

הגהנום הקטן שאיתו התושבים שמתגוררים מחוץ לתל אביב נאלצים להתמודד, מוביל אותם לחפש פתרונות יצירתיים למצב. בין השאר הקארפול, ואפליקציות המאפשרות חיבור לנסיעות חברתיות, נכנסו לז'רגון, אבל נדמה שקצת פחות לחיים עצמם. במשך שנים ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל לדוגמה, לה שייכת אפליקציית ווייז, מנסות לגרום לישראלים להתחבר מדיי בוקר ולנסוע ביחד אל מקום העבודה תוך חלוקה בתקציב הנסיעה, אבל נדמה שהדבר עדיין לא חלחל, ולא הפך באמת לפתרון לו הישראלים מייחלים.

מיזם "נתיב פלוס" של משרד התחבורה מהעת האחרונה מנסה גם הוא להתמודד עם התופעה, ומבקש להפוך את הנסיעות השיתופיות והנסיעות בתחבורה הציבורית לכדאיות ומהירות יותר עבור הנוסעים. עם זאת, נראה שעל פניו ונכון לכתיבת שורות אלה, מיזם זה לא יצר שינוי רב בזמני ההגעה למקומות העבודה, בין השאר כי התחבורה הציבורית בישראל עדיין לא נותנת מענה טוב מספיק לביקושים שהולכים וגוברים.

לכן, רבים מהישראלים ש"ברחו" מתל אביב לאור יוקר המחיה, מוצאים את עצמם חוזרים אליה כשהם מבינים שאיכות חייהם מהשהות בה ומהקרבה למקומות העבודה גדלה משמעותית.

"עזבנו לפני שנתיים לכפר סבא מתוך הרצון לחסוך", אומרת עדי, 38, שלאחרונה חזרה לתל אביב עם בעלה ושלושת ילדיהם. "רצינו איכות חיים ושאפנו להוזיל את העלויות, אבל ראינו שבסופו של יום כל אחד מאיתנו מבלה בממוצע שלוש שעות מדיי יום בכביש, מה שיצר לחצים בתוך הבית. החזרה לכפר סבא, גם כשהיא כללה מגורים ליד ההורים וקבלת עזרה מהם, לא השתלמה כלכלית ובסופו של דבר גם פגעה בקשר בינינו. כשהבנו את זה, הגענו לנקודה בה החלטנו לחזור לעיר, ואני לא מתחרטת לרגע".

היתרונות במגורים במרכז תל אביב הופכים ברורים מיידית למשפחות רבות שבוחרות לחזור אליה. העבודות השוחקות, שבמקרים רבים ממילא נמשכות על פני רוב שעות היממה, בתוספת זמן העמידה בפקקים שמגיע לשעות רבות מדיי יום, יוצרות שחיקה אדירה בחיי המשפחה ופוגעות משמעותית באיכות החיים של הישראלים. מצב זה יוצר סטרס בתא המשפחתי, ועבור רבים הוא לא שווה את התועלות שבמגורים בערי הפריפריה שסובבות את תל אביב.

"היום אני מגיעה לעבודה באופניים תוך עשר דקות, יש המון פעילויות לילדים, גם בספריות שלידנו וגם במרכזים קהילתיים. הגנים ובתי הספר במרחק של דקות הליכה ספורות מהבית, וגם בשבילי ובשביל בעלי, יש הרבה יותר אפשרויות לצאת בערב. בסוף, אין מה להשוות בין לגור במרחק של 15 דקות רכיבה באופניים מהים, 10 דקות הליכה משדרות רוטשילד וליד כל המסעדות והברים ובין החיים הקודמים בכפר סבא, בהם התחושה הייתה שאנחנו חיים משישי לשישי", עדי מספרת.

פרויקט המגורים גינדי TLV מגלם את היתרונות הנ"ל בצורה השלמה ביותר, בזכות קרבה לצירי תנועה מרכזיים, גישה נוחה למוקדי תעסוקה מובילים באזור המרכז באמצעות פתרונות תחבורה מגוונים, תחבורה ציבורית נגישה ובקרוב אפילו עוד יותר עם הפעלתה של הרכבת הקלה, קרבה פיזית למוקדי תרבות ובילוי לכל המשפחה, וחניה צמודה במתחם המגורים, שחוסכת זמן יתר של שיטוטים בחיפוש אחריה ברחובות העיר. כל אלה הופכים את תל אביב לעיר אטרקטיבית בעיניי המשפחות הצעירות, ומעלים משמעותית את איכות חייהן.